מאת: עו"ד ניסן יזרסקי
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
לאחר שקיבל פסק דין לטובתו, בו נקבע כי בתו נחטפה בידי אמה, לא פעל האב להחזרתה לארה"ב. כשלוש שנים לאחר מכן, הוא הגיש תביעה נוספת. הפעם נקבע, כי התעלמותו המוחלטת מפסק הדין הקודם, שינתה את התמונה. הקטינה תישאר עם אמה בישראל.
ישראלי שחי בארה"ב הכיר גרושה ישראלית דרך אתר היכרויות. כעבור כשנה, עברה האישה לחיות עמו בארה"ב ונישאה לו. השניים החליטו בשלב מסוים לנסות לחיות בישראל. במהלך שהותם כאן, הרתה האישה ונולדה לשניים בת.
"תפנית חדה במערכת היחסים", כך לדברי האישה, חלה עם שובם לארה"ב לאחר שהנסיון לחיות בארץ לא צלח. לדבריה, בעלה החל לנקוט כלפיה באלימות, ואף הטיל עליה חרם כלכלי.
השניים נפרדו, והבעל הגיש נגד האישה תביעות גירושין ומשמורת בארה"ב. בעוד תביעותיו מתבררות, עזבה האישה את ארה"ב עם בתו.
בפסק דין אמריקאי, שניתן בהעדר האישה, נקבע כי הבעל הינו המשמורן של הקטינה. משכך, הוא הגיש תביעה לפי אמנת האג לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה. לטענתו, האישה חטפה את בתו ויש להורות על החזרתה המיידית לארה"ב.
תביעתו התקבלה ברובה. נקבע, כי הבת אכן נחטפה, ויש להשיבה לארה"ב, בכפוף לתנאים מסוימים, ביניהם, על האב להודיע לבית המשפט האמריקאי על הסכמתו לביטול פסקי הדין ויבקש מהרשויות שלא לנקוט נגדה הליכים פליליים בגין חטיפת הבת.
אלא שהאב לא נקט כל פעולה בהתאם לפסק הדין. שב האב לארה"ב כשבינתיים, נשארה בתו עם אמה בישראל.
כעבור כשנתיים, בהן ביקר האב בישראל מספר פעמים ונפגש עם בתו, החליטו בני הזוג לחזור למטרת שלום בית. משכך, חזרה האישה עם הבת לארה"ב. שלום הבית לא צלח וכעבור 4.5 חודשים שבו האישה והבת לישראל.
בתגובה - הגיש האב תביעה נוספת באמצעות עו"ד יונתן דה פריס. לדבריו, האישה התחייבה לחזור עם בתו ולהשתקע בארה"ב. הפרת ההתחייבות ובריחתה עם בתו מהווה חטיפה שנייה במספר.
לדברי האישה, אשר יוצגה ע"י עו"ד זיו יאיר, במשך שנתיים לא עשה התובע דבר כדי להחזיר את בתו. לטענתה, היא הסכימה לשוב לשלום בית, לאחר שהתחייב בפניה, כי אם לא יצלח, תוכל לשוב עם בתה לישראל. לדבריה, חזרה לישראל כיוון שהתובע שב לסורו, ואם לא הייתה בורחת, הייתה חוזרת 'בארון'.
היכן מקום המגורים הרגיל של הקטינה?
השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה הסבירה, כי על מנת להוכיח שמדובר בחטיפה, יש להראות, כי מקום מגוריה הרגיל של הקטינה הינו ארה"ב. האם ניתן לקבוע זאת כאשר הילדה נמצאת כבר כשלוש שנים בארץ? בנסיבות המקרה, קבעה השופטת, התשובה שלילית.
נקבע, כי התובע לא קיים את פסק הדין שהורה על החזרת הקטינה לארה"ב והסבריו לכך אינם משכנעים.
למעשה, במשך שנתיים וחודשיים שהתה הקטינה בישראל. בזמן זה, השתלבה בארץ. לאחר מכן, ניסו הצדדים לחזור לשלום בית. נסיון זה, וודאי שלא היווה התחייבות מצד האישה להשתקע בארה"ב, בהתחשב במערכת היחסים הרעועה. בנסיבות אלה, לא הייתה שום הצדקה לכך שהאב לא עשה דבר כדי להחזיר את בתו.
השופטת הסבירה, כי אמנת האג היא בגדר 'עזרה ראשונה' שמטרתה להביא להחזרת הילד במהירות. ברגע שהתובע המתין במשך שנתיים הוא למעשה ויתר על זכותו להשבת בתו ולהחזרת המצב לקדמותו.
"... הסתכלות כוללת תוך השקפה על מלוא המציאות שנוצרה... מביאה למסקנה הברורה של השלמה של התובע עם אי החזרת הקטינה לארה"ב וכי מקום המגורים הרגיל של הקטינה הפך להיות בישראל", נכתב בפסק הדין.
לבסוף, ציינה השופטת, כי התנהלות התובע, אשר המשיך בחייו בארה"ב בעוד שבתו נותרה בישראל, נגועה בחוסר תום לב. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
לא להזניח ולפעול במהרה
תביעות על פי אמנת האג, העוסקות בחטיפת ילדים, ממילא אינן קלות לביצוע. כאשר מתקבל פסק דין לטובת הטוען לחטיפה, עליו לעמוד בכל תנאיו ולא להזניחם. יש לזכור, כי משמעות שיהוי בביצוע פסקי דין אלו, הנוגעים לקטינים, הינה גבוהה ביותר, עד כדי הפיכת פסק הדין ושינויו.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
* הכותב עוסק בדיני משפחה ומקרקעין.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.